אוכל משקאות ומתכונים

טעימת יין — טעמים

מבחינים בשלושה קריטריונים עיקריים לפיהם שופטים יין: מבט או מראה, ארומות וטעמים. בנוסף לפירוט כל אחד מהקריטריונים האלה, טועמי יין נוהגים לשקלל את התכונות השונות שמתגלות בו למה שמוגדר כ"התרשמות כללית".

ניקוד היין

בעולם היין קיימים שני סולמות הערכה אוציונים עיקריים: הסולם הלקאסי, הבריטי, למעשה, שמגדיר ליין ניקוד של 0 — 20 נקודות. למעשה לא מתיחסים לרוב ליין בעל ניקוד פחות מ- 13, בערך, כיון שאז היין פסול. סולם ציונים שני הונהג על ידי רוברט פרקר, והוא מנקד את היין מ- 1 עד 100. כל ציוני היין מתחילים מ- 50 נקודות (זה למעשה האפס), ויין שציונו 65 או פחות נחשב לפסול, ואם לא כך, הוא לא ממש ראוי לשתיה. בשני הסולמות, מבקרי היין שנותנים ציונים ליינות נוטים לתת גם חצאי נקודות ועשיריות נקודה, שמקבלים משמעות קריטית באלפיון העליון של היינות בעולם.

טעמים

מכינים מראש משטח לבן, נייטרלי ולא מבריק. מוזגים כמות ששווה לכ- 60 עד 100 מיליליטר של יין בכוס מתאימה, נקיה. בכל מקרה, אל תמזגו יותר משליש גובהה של הכוס, כיון שזה לא יאפשר לכם ל"ערסל" בסיבוב את היין. פחות מדי, לא יאפשר התיחסות אמיתית לצבעו ולצפיפותו של היין.

באוחזכם בגבעול הכוס ולא בגופה, הגישו את היין אל הפה.

קחו לגימה קטנה והעבירו את היין בפה. יחד עם גלגול היין, הכניסו מעט אויר לפה ותנו לו "לנעלות" עוד ארומות וטעמים. אם אתם טועמים מספר רב של יינות באותה טעימה, מומלץ לירוק את היין. בזמן הטעימה, חפשו את הנקודות הבאות:

מתיקות — בקדמת הלשון. זאת יכולה לבוא מסוכר שאריתי או מתחושות של פרי. באתר מופיע מאמר של דבי שהם, מדריכת היין של יקבי רמת הגולן, שמתאר בדיוק מהן תחושות אלה ומה מקורן. אחרי שתזהו את המתיקות שביין — ולא חשוב מה מקור התחושה — חפשו את החומציות שלו, אותה תחושת "לימוניות" בצידי הלשון, שמאזנת את המתיקות. תחושה זאת אמורה להיות רבה יותר ביינות לבנים מאשר ביינות אדומים. יין שיהיה חסר חומציות יהיה שטוח וכבד, ולא מרענן ו"חי".

טאנינים: תחושת בוסר, כמו של אפרסמונים לא בשלים. טאניניות חזקה תגרום לפה לחושת התכווצות ממש. ניתן להבחין בטאנינים בצידי הפה, באחורי הלשון,
אבל גם — במיוחד ביינות צעירים מאוד — הקדמת הפה, על החניכיים.

נסו להגדיר כיצד ממלא היין את הפה: האם התחושה היא של יין רחב, שופע, חלק וקטיפתי, או שהיין משאיר את הפה בתחושה מימית, שטוחה ופשוטה. האם הטעמים מודגשים, או שצריך לחפש אותם, והם מסתתרים.

אלכוהול: ביינות מודרניים, במיוחד אלה הישראליים ושל העולם החדש, אחוז האלכוהול ביין עולה. לעיתים ניתן לחוש בכוהל — גם באף — והוא משרה תחושה חמה בתחתית הלע. מתיקות מסוימת יכולה להגיע גם מהאלכוהול.

סיומת היין: כמה זמן לאחר שבלעתם או ירקתם את היין, הוא משאיר תחושות וטעמים? האם היין משאיר את חותמו לזמן ארוך או קצר? ככל שהיין משאיר חותם ארוך יותר, הוא איכותי יותר.לאורך כל הטעימה, חפשו את האיזון שבין צבע, ארומות וטעמים. יין בעל צבע כבד, ארומתי אך בעל תחושה מימית הוא יין לא איכותי, ולא משנה כמה יפה יהיה צבעו, או כמה ארומתי שהוא יהיה. יין מתקתק, ללא תחושת חמיצות כלשהי, גם הוא יהיה לא מאוזן, ולא איכותי. אם יין צעיר יש בו חמיצות, אך ניתן לחוש בטאנינים ופירותיות, הרי שהוא בעל פוטנציאל התישנות טוב, בתנאי שכל אלה ישתלבו זה בזה באופן אחיד וטוב.