פיננסי

הדוגמא הזו מבוססת על שיחה שקיימנו בתחילתו של תהליך ייעוץ עסקי עם לקוח שלנו, רונן שמו. רונן הקים עסק חדש ונטל לשם ההקמה הלוואה בערבות מדינה. הלוואות בערבות מדינה הן הלוואות שנחשבות כנוחות יותר מהלוואות שבנק מסחרי מעמיד. מדובר בהלוואות שמתאימות יותר במקרים בהם התנאים שהבנק המסחרי מציב בכל הקשור לבטחונות (איכותם וזהותו של מי שמעמיד אותן), אינם מאפשרים ליזם "רגיל" לעמוד בהם. במקרים אלה מציעה המדינה לערוב להלוואה הזו, אך מחייבת את היזם לערוב באופן אישי על חלק מהסכום. יש הרואים בה אטרקטיבית רק בשל עובדה זו. הקרנות שמעמידות את המימון, דורשות מהיזם להציג תוכנית עסקית כתנאי מקדים למהלך, ולעיתים גם דורשות ממנו לשכור שירותי ייעוץ עסקי (או ליווי / חניכה עסקית). לחצו כאן למידע נוסף
 

הדוגמא הזו מראה שמבחינת היזם, נטילת הלוואה בערבות מדינה יכולה להתגלות כחוויה לא נעימה לא פחות מנטילת הלוואה מבנק מסחרי רגיל.
אני הקמתי עסק ולצורך ההקמה קיבלתי הלוואה מהקרן לעסקים קטנים בערבות המדינה (תבור). לצערי, העסק נכשל. הפסדתי שם את כל הכסף שהשקעתי, כולל את הכסף שקיבלתי כהלוואה מהמדינה. הקרן תבעה אותי בהוצאה לפועל, וקבעו  לי צו תשלומים.
אבל מאחר שאני לא רוצה להיות קשור לתהליכי הוצל"פ כל החיים, ההורים שלי  מוכנים לסייע לי ולתת לי הלוואה כדי לסגור את התיק בהוצל"פ, אבל כמובן שהם לא יכולים לתת לי את כל הסכום.אני רוצה להגיע עם הבנק להסדר פשרה מסוים שאני אשלם סכום מסוים של כסף מקרן ההלוואה, ולא את כולה (נניח 70%) אבל מאחר שיש להם ערבות של המדינה, אין סיכוי שהם יסכימו להסדר איתי. איפה טעיתי? "סוף מעשה במחשבה תחילה". 

אנחנו יועצים פיננסיים, ומקבלים לא מעט פניות של יזמים ובעלי עסקים שמעוניינים לקבל מימון (בין היתר - מהקרנות בערבות המדינה).קודם כל חשוב לדעת שנטילת הלוואה מהקרנות המדינה אינה אטרקטיבית  למי שחושב "לקבל הקלות" במקרה של כשלון. הלוואה היא הלוואה, וצריך להחזיר אותה. אם העסק מצליח אז אין בעיה, ואז לא משנה אם ההלוואה נלקחה מבנק מסחרי רגיל או באמצעות הקרן. ואם העסק נכשל..... אז גם צריך להחזיר אותה, ושוב, לא משנה אם זה לבנק המסחרי או לקרן.
להבדיל מעסקים קיימים, שלוקחים הלוואות לעיתים, יש סיכון גדול מאד בעצם נטילת ההלוואה כשהיא נועדה לממן הקמת עסק חדש. בניגוד לעסק חדש, עסק קיים וותיק מסוגל לאמוד את סיכויי ההצלחה של מהלך המצריך מימון חיצוני, ולכן הסיכון להיכשל הוא יותר נמוך. אבל עסק חדש? כשעדיין לא הוכח שהוא מצליח להתבסס, נטילת ההלוואה (ושוב, לא חשוב אם מבנק או קרן) היא הימור.
העובדה שגיוס מימון באמצעות הקרנות הוא קצת יותר פשוט בגלל נושא הערבויות ואולי עוד דבר אחד או שניים, אין בה די על מנת להקטין סיכון, כי על העיקרון המרכזי בנטילת מימון (בטחונות), אף אחד לא יוותר. אבל..."אתם צודקים ולא צודקים: ברוח הדברים הכללית בוודאי שאתם צודקים, אבל אתם בטח יודעים מה הדרישות של הקרן: תוכנית עסקית מפורטת וקפדנית, לווי חונך, השקעת בעלים בחברה ועוד דברים. אלה כלים חשובים כדי למדוד את סיכויי ההצלחה של העסק. אז מה? הם לא שווים כלום? הם לא משפרים את סיכויי ההצלחה?

בוודאי שהם שווים, אבל רק בהנחה שיש לך את היכולת כדי להוציא את היוזמה שלך לפועל. במקרה שלך, עליך להסתכל רק על משמעות נטילת המימון, והעובדה היא שהוא כנגד בטחונות (ערבות אישית).תוכנית עסקית וליווי? החשיבות שלהם ברורה ומוכחת.  אבל הם מחווירים בחולשתם לעומת אותה יכולת שיש לבעל עסק קיים, שמאפשר צמצום סיכויי הכשלון ואת הידיעה  מתי כדאי לו לקחת מימון ולהעמיד ערבות אישית ומתי לא.""מי כמוך יודע."אז מה המסקנה? לא לקחת הלוואות?בטח שלקחת. אבל לא בכל מחיר, ולא כשיש ערפל גדול סביב היכולת להחזיר אותה.
תוכנית עסקית טובה וריאלית, כזו ששמה את הפנטזיות בצד, תציג את גודל ההשקעה הנדרשת ואת צורכי האשראי שכדאי לקחת מבנק או מקרנות הסיוע השונות.בכל מקרה, יזם שיש לו הון עצמי, עדיף שיסתמך עליו לפני נטילת הלוואות.